המליצו עלינו

"הגעתי למרכז הישראלי לתעסוקה עם המון חרדות וחששות בכל הקשור לעולם התעסוקה. בתחילת התהליך הליווי היה צמוד, הרגשתי שלא יכולתי לזוז מילימטר בלי התמיכה של הרכזת. עם הזמן ובליווי צמוד הצלחתי להתגבר על החששות, יצאתי מהמחסן לחנות, נעניתי לפניות הלקוחות והצוות, קיבלתי יותר ויותר ביטחון בהתנהלות בעבודה ועם המעסיק. כיום אני מתנהל באופן עצמאי לחלוטין, התקפי החרדה פחתו ואני מאוד שמח על כך.​"

"תודה מקרב לב על היכולת, הסובלנות, התמיכה, העידוד והאוזן הקשבת. הצלחת להכיל אותי והרמת אתי ממצב נפשי רעוע ורע למצב הטוב שאני נמצאת בו היום. עבדתי בהדרכה בעזרת בעלי חיים כשנה עד הקורונה, שבעקבותיה הסתגרתי בבית עם חרדות קשות. לאחר תהליך שיחות והכוונה בזכותך הלכתי ללמוד יוגה, אני לומדת כבר שנה שנייה ועכשיו אני בקורס מורים למדריכי יוגה. בהמשך סידרת לי לעבוד כמדריכת יוגה בשעות הערב.​"

"לא האמנתי שאצליח לחזור לשוק העבודה במחשבים לאחר 10 שנים, ובזכותך זה קרה. היום אני עובד בשתי חברות, הוצאתי רישיון רכב ואף קניתי רכב, ויש לי זוגיות חדשה.​"

"השיא הגיע השבוע, כהתחלתי עבודה בתפקיד נוסף של רכזת חוגים בשעות הבוקר. ותודה רבה רבה, אוהבת אותך המון המון.​"

"התחלתי לקבל שירות של תעסוקה נתמכת מאחר ומאוד רציתי לעבוד. אני פוגש את הילדים שלי פעמיים בשבוע וחשוב לי שיראו שאבא עובד ומפרנס חשוב לי שאוכל לקנות להם מידי פעם מתנות והפתעות. אחרי שנפגשתי עם הרכזת הרגשתי שגם היא לא מבינה אותי. אני באמת רוצה אבל פשוט לא מצליח. לא מצליח להתעורר בזמן, לא מצליח להגיע לפגישות, לא מצליח אפילו לחשוב על עצמי עובד. אבל אחרי שעברו ימים ושבועות והרגשתי פתאום שלרכזת השיקום התעסוקתי ממש חשוב ממני. היא לא ויתרה עלי ועזרה לי אפילו ליצור קשר עם הפסיכיאטר. ובאמת הרגשתי איך לאט לאט אני מתחזק, מתמלא ביכולת ומרגיש מסוגל. הלכתי לראיון העבודה. לא חשבתי שאתקבל, חשבתי שמיד יראו שאני לא מתאים. אבל התקבלתי. והיום אני עובד ונעים לי. אני מרגיש שאני יכול. יכול לקום כל בוקר ולהגיע לעבודה. יכול לעבוד ולבצע את המוטל עלי. ובעיקר יכול לחזור להסתכל על עצמי במראה ולהיות גאה. אני בטוח שגם הילדים שלי גאים בי.​"

"עברתי תקופת משבר קשה הכוללת גירושים, פיטורים ופטירת אם. אל הרכזת הגעתי לאחר כשנתיים של חוסר תפקוד בכל תחום אפשרי, עם מוטיבציה ואמונה ששואפים לנמוך ביותר. יחד התחלנו לחפש עבודה, למרות שתכל'ס לא רציתי לשנות משהו. אבל הרכזת תמיד עודדה והאמינה בי. היינו יחד בכמה ראיונות עבודה שלא ממש התאימו לכישוריי, אבל אחרי כחצי שנה הגעתי לתקשוב, בגלל שאני בעל רקע טכני חשבתי שאולי זה יתאים. עדיין הייתי חסר ביטחון ומוטיבציה וחשבתי שאת הקורס אני לא עובר. תכל'ס - לא הייתי מקבל את עצמי, אבל עברתי. התחלתי מהוסס ובקושי הצלחתי לנהל שיחה עם לקוחות וחשבתי לפרוש. הרכזת הייתה בקשר מתמיד איתי ועודדה אותי שזה ישתנה. כיום כ-9 חודשים אחרי, אני מוביל בסקרים הלקוחות, נבחרתי למצטיין צוות ובמקום הרבה יותר טוב. אני רוצה לציין גם את מנהל הצוות שלי, על הסבלנות והתמיכה מאחל לכולם מנהל כזה, ואת העובד הסוציאלי שלא מוותר לי לרגע וכמובן תודה ענקית לרכזת שלי על כל הדרך שעברנו ונעבור."

"אני זוכר את המפגשים הראשונים שלי עם הרכזת ששאלה אותי "במה רוצה לעבוד?" אני זוכר שאמרתי לה - אני לא מסוגל לעבוד פיזית ולא רוצה עבודה קשה. רציתי להתחמק מהעבודה, לא רציתי לעבוד. אך כשהתחלנו להכיר היא התחילה לשלוח לי משרות, ומפה לשם שלחה לי משרת מסבירן לעמיתים לזכויות. כתבנו קורת חיים יחד ושלחנו, היה מלא ראיונות וסימולציות, תמיד ישבתי איתה ועשינו הכנה לראיונות, וגם עשיתי מולה סימולציה להרצאה בערבית למרות שהיא לא הבינה עלי, אבל בעיניים שלה ראיתי את היחס ואת ההתעניינות שלה. היא תמיד הייתה איתי בכל שלבי הגיוס, גם בשעות הבוקר המוקדמות לפני הראיונות, שוחחה איתי והורידה מרמת המתח, נתנה לי תקווה שכן, אתה יכול. אחרי שאבדתי את כל האמון העצמי נכנסתי לעבודה, היה קשה לי לעבוד אחרי 4 שנים שלא עבדתי, אבל היא תמיד הייתה אוזן קשבת, תמיד תמכה, תמיד חיזקה אותי. ומשם ראיתי עצמי מתקדם: האמון העצמי חזר אלי, עבדתי במשך שנה כמסבירן לעמיתים לזכויות. אהבתי מאוד את העבודה שלי, אבל תמיד היו לי קולות שאמרו לי - למה לעבוד? הרבה קולות שהייתי מתעלם מהם והרבה קולות שהייתי משתף את הרכזת, והייתי מקבל ייעוץ ותמיכה ממנה. אחרי שנה מצאתי עבודה עם אחוז משרה יותר גדול. נגשתי אליה וקבלו אותי. וכמו תמיד לפעמים לא היו לי כוחות לקום לעבוד והיו לי חרדות, אבל תמיד מצאתי בן אדם לתמוך ולחזק אותי רגשית… הפעם רציתי להיות כמוה, כמו הרכזת, לעזור ולתמוך באחרים, ומצאתי עוד עבודה שמתאימה לי כמדריך שיקומי לאנשים עם מוגבלות שכלית. וכל זה תוך כדי שהחלטתי ללמוד כדי למצוא עבודה קבועה עם ביטחון, והיום אני בסמסטר אחרון בלימודי והולך להיות מורה לאזרחות ומדעי החברה.​"

"הגעתי לשירות של המרכז הישראלי לתעסוקה מאוד סקפטית, כי עברתי מליווי תעסוקתי אחר שחוויתי שם חווית שירות לא נעימה. חשבתי לעצמי ניתן צ'אנס ונראה מה יהיה... הרכזת קיבלה אותי במבט חם ומיד היה חיבור בנינו. באותה תקופה עבדתי במילוי מקום של סייעות בגן ילדים והמטרה שלנו הייתה שאמצא עבודה קבועה ומסודרת. שוחחתי עם הרכזת על הדברים שאני אוהבת לעשות והיא התרשמה מהיכולות שלי באפייה וקינוחים ולכן תחילה חיפשנו עבודה בקונדיטוריות. הרגשתי שמשהו חסר ולא מקצועי מספיק, והרכזת התעקשה לבדוק את הנושא מול ביטוח לאומי , שלחנו בקשה ללימודים של שיקום תעסוקתי, הלכנו יחד לוועדה וקיבלתי אישור ללמוד דרכם עבודה בקונדיטוריה. עשיתי קורס ב"בישולים" בת"א פעמיים בשבוע וסיימתי אותו בהצטיינות! לאחר מכן, לקחתי עוד קורס שאני אמורה לסיים ממש בקרוב. במקביל ללימודים עשינו שינוי מטורף! בו שיניתי את הכיוון שלי בחיים. עזבתי את העבודה עם הילדים והתחלתי עבודה ב"וניל לחיים" בחדרה, קונדיטוריה שמתמחה בקינוחים ללא גלוטן, אני עובדת כ-3 פעמים בשבוע. היום אני מרגישה שהגעתי למקום שלי. לעבודה שהיא כמו בית עבורי וממששת את הפוטנציאל שלי בחיים.​"

"במהלך השנים האחרונות עברתי רצף נוראי של משברים, מהידבקות ב hiv דרך איבוד הורים, אבא לסרטן ואמא לדיכאון בגלל האובדן של אבא. אחר כך גם האחים שלי הוציאו אותי מהבית והזוגיות שהייתה לי כל אותן השנים התפרקה. לאורך התקופה הזאת כמעט שלא הצלחתי לעבוד. לאחרונה מצאתי מקום עבודה שהיא כמו בית, מסגרת, משפחה. נתתי 110% בעבודה, ראו את זה ובהתאם קידמו אותי במהלך חצי שנה שלוש פעמים - מעובד פשוט למנהל סניף, וכעת ני פותח סניף חדש של טיפול בתא חמצן. ללא התמיכה המסיבית המשמעותית, האמפתית והאכפתיות של הרכזת, ללא האמונה והדחיפה הבלתי פוסקת שלה - לא הייתי מגיע לנקודה הזאת ולא הייתי מצליח לחזור למסלול חיים נורמטיבי.​"

"אני נמצא בליווי של רכז מאז חודש ינואר האחרון. אני בן 31, מתגורר לבדי ובתקופת טרום השירות הצבאי לא הייתי כלל בעולם התעסוקה. בזכות הליווי, זכיתי לעבוד בעבודה בה הרגשתי סיפוק והערכה, עבדתי כמדריך בסדנאות הורים וילדים בבתי ספר בתכנית הנקראת "ספייסס- עולם החלל", עשיתי עם ההורים והילדים יצירה הנוגעת לחג פסח, ההורים הוקירו לי תודה והילדים היו מוקסמים והצליחו לגעת לי בלב. בזכות השירות שלכם זכיתי לעבוד בעבודה משמעותית עם שליחות, שהוכיחה לי שאני יכול למרות שלא האמנתי בעצמי.​"

"רציתי לומר תודה על הדרך שעברת איתי במשך תקופה ארוכה שלא האמנתי בעצמי. במשך כמעט חצי שנה חיפשנו משרה שתתאים לי. בגלל הרגישות הגבוהה שלי אני לא יכול להיות בסביבה של אנשים שגורמים לי ללחצים. תודה על שלא ויתרת עליי גם בימים קשים שבהם לא האמנתי בעצמי, המפעל שאני עובד בו היום במשך 9 חודשים הציל את חיי, אני מרגיש מסופק בו ואני שמח שניתנה לי את ההזדמנות לשמור עליו גם בימים של תהפוכות נפשיים, ואני מאמין שהתהליך הזה יעזור לי בהמשך להתקבל ללימודים אקדמאיים אליהם כל כך רציתי.​"

"הגעתי למרכז הישראלי לתעסוקה בשנת 2015, החלפתי כמה רכזות, הגעתי לליווי התעסוקתי אחרי האשפוז השני שלי. נקלטתי לעבוד כסייעת בצהרון כמחליפה במשך חודש, אח''כ חתמתי על חוזה כסייעת קבועה בצהרון ומאז אני עובדת 7 וחצי שנים ברשת קהילה ופנאי. בשנה האחרונה רציתי שינוי ולהתחיל עבודה בבוקר ביחד עם רכזת התעסוקה עשינו תהליך, והיא עזרה לי למצוא עבודה כסייעת בעיריית בת ים, באוגוסט אני מיועדת להתחיל. נתרמתי מאוד מהעזרה של רכזת התעסוקה שעבדה איתי על הקושי לקום בבוקר ולהתמודד עם הבעיות, היה לי בהתחלה קשה אבל הרכזת לא וויתרה עליי. מאוד מרוצה מהליווי שלך. זכיתי בך.​"

"תודה על המסירות שלך והמקצועיות שלך, אנחנו כבר תקופה ארוכה יחד, תודה על הרגישות שאת מתנהלת מולי , את חדורת מטרה ומוטיבציה לעזור לי ואני מרגישה שהשגנו הישגים. אני במקום מקצועי שלא חשבתי שאהיה בו, אני נותנת לך קרדיט מאוד גדול ויש לך משמעות גדולה מבחינת השירות שנותנת לי, זה מאוד מקדם אותי.​"

"הרכזת שעובדת ומלווה אותי שנה וחצי היא פשוט מלאך, עושה את עבודתה נאמנה, בזכותה אני מתקדם מאוד. אין לי מילים להביע את החשיבות שלה בשיקום חיי. בזכותה סיימתי לימודי משפטים באוניברסיטת ת"א במסגרת אוניברסיטה בע"מ בהצטיינות, אני עובד כחמש שנים בחברת סיעוד, וכל בעיה שיש לי הרכזת תמיד עוזרת ונמצאת עבורי, מי ייתן וירבו כמוה​."